רש"י על חגיגה כ״ב

1 וכחללה ועוביה - והן ב' אצבעות חוזרות למקומן שאדם יכול לגלגל בתוך חללו ב' אצבעות לכל צד הוי עירוב ומטבילין אף כלים והאי נמי חשש טומאה דאורייתא היא:

2 גרגותני - סל גדול מאד שבו מסננין היין בעת הבציר ונותנין אותו תחת קילוח הגת והיין מסתנן בו ויורד לבור כדאמרינן במסכת ע"ז דף נו: שלא החזיר גרגותני לגת:

3 טהורין - אף לקודש ורבא לטעמיה דאוקי טעמא גזירה משום כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד ובסל ובגרגותני ליכא למיחש להכי:

4 לא עלתה לו טבילה - שעשאן כב' מקואות ואין שיעור לא בזה ולא בזה אע"פ שהמים מחברן בין אויר הנצרים אין זה חיבור:

5 דהא ארעא כולא מחלחלא - והמים הנובעין כאן באין מנהר גדול ולא חשבינן כמחובר דבעינן מ' סאה במקום אחד:

6 והני מילי - דאמרינן המטביל בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד טמאים בכלי טהור שלא היה הכלי החיצון צריך להטביל:

7 אבל - אם הוא צריך להטביל:

8 מיגו דסלקא טבילה לגופו של כלי - ליטהר תוכו ע"י מים הנכנסין דרך פיו דכטומאתו כן טהרתו סלקא נמי טבילה לכלים שבתוכו:

9 הרי אלו טהורין - לתרומה ולא חלק בין פיו רחב לפיו קצר:

10 ואם לא טבל כו' - כדמפרש לה ואם אין צריך להטבילו:

11 המים המעורבים - למקוה ואתה בא לטהר על ידיהן כלים שבתוכם עד שיהו מעורבין דרך פה רחב כשפופרת הנוד:

12 והא דר' אילא - דאוקי טעמא משום חציצה וסל וגרגותני נמי כשאר כלים דמו והמטביל כלים לתוכן אינן טהורין לקודש ורבא דאוקי טעמא דמתני' משום עירוב מקואות והא בסל וגרגותני ליכא למיחש וטהורין תנאי היא:

13 למאן קאמרינן חברים - למי אנו אומרים הוראה זו שלא יטביל כלי בתוך כלי לחבר דאילו עם הארץ לא אתי קמן למשאל הלכך לתרומה ליכא למיחש דהא מידע ידיע שיעור עירוב מקואות ולענין כבידו של כלי נמי אם כבד הוא מגביהין אותו:

14 א"ה קודש נמי - על כרחך מתני' דקתני אבל לא לקודש בחבר עסקינן דאי ע"ה מי ציית לך ומי אתי קמן למשאל טעמא:

15 תרומה נמי חזי ליה - ישראל עם הארץ ומטביל ומשתמש בו תרומה ואח"כ נותנה לכהן:

16 לא מקבלינן - תרומה מעם הארץ אלא בשעת הגיתות והבדים שהכל מטהרים את כליהן ע"פ חכמים כדתנן לקמן חגיגה דף כד: עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של תרומה לא יקבלנה ממנו:

17 על טהרת יין ושמן - לקבל מידם יין לנסכים ושמן למנחות כדתנן במתניתין לקמן חגיגה דף כד: חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן:

18 ובונה במה - בשעת איסור הבמות ומקטיר לשמים:

19 כר' יוסי - דאילו לרבנן לא מקבלינן כדאמר בפסחים בפ' אלו עוברין פסחים דף מט::

20 וניחוש לשאלה - לא נטבול כלי בתוך כלי לתרומה דלמא חזי עם הארץ ועביד הכי ואנו שואלין את כליהן ומשמשין בהן:

21 דתנן - במתני' דשיילינן מנייהו:

22 כלי חרס מציל על הכל - אם מוקף צמיד פתיל באהל המת א"נ המת בבית וטהרות בעלייה וארובה פתוחה מן הבית לעלייה והשיבו כלי חרס בפתחה וכלי חרס חוצץ בפני הטומאה דאינו מטמא מגבו ומציל על כל מה שבעלייה:

23 שהוא טמא כו' - הכלי הזה היה טמא מתחילתו קודם שנתנו ע"ה על פי הארובה:

24 והלא טיהרתם אוכלים ומשקין שבתוכו - אם היה מוקף צמיד פתיל באהל המת והיא היא:

25 לעצמו טהרנו - הוא יאכלם שהרי החברים בדלין מהן וממגען ובלאו הכי מאכלו טמא:

26 טהרת לך ולו - שמא תשאלנו ותשמש בו:

27 אשה לשה בעריבה - בעלייה זו:

28 כלום משגיח עליך - לפיכך טהרו לו ב"ש אוכלין ומשקין וכלי חרס שאין להן טהרה אלא שבירתן ואם באת לאוסרן עליו לא ישמע לך אבל בכלי שטף ישמע לך ויטבילנו:

29 מטבילין להו - שמא הטבילם כלי בתוך כלי:

30 ואטבילה לא מהימני - דאמר השואל ממנו צריך להטביל:

31 בגופו - מהימן:

32 והתניא - בניחותא:

33 לא הוכשרו - לא נראו לטומאה:

34 חבר שבא להזות - ואמר ראוי לקבל הזאה ראשונה שכבר עברו ג' ימים לטומאתו שהיום יום ג':

35 מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילה - כשבא לפניך להזאותיו ולא האמנתו הקלת עליו בסופו להאמינו על הטבילה לפי שהוא נזהר בטבילתו שלא יצטרך לו עוד:

36 כלי שנטמאו אחוריו - כלי עץ או של מתכת קאמר שמטמאין מגבן:

37 במשקין - דטומאה דרבנן היא דמדאורייתא אין אוכל ומשקה מטמא כלי שאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה וגזרו חכמים שיהו משקין מטמאין כלי לפי שיש משקה שהוא אב הטומאה ומטמא כלי מן התורה כגון רוקו של זב ומימי רגליו הלכך הואיל וטומאה זו מדברי סופרים אחוריו טמאין ושאר תשמישין שבו טהורים דעבדו רבנן היכר להודיע שטומאה זו מדבריהם ולא ישרפו עליה תרומה וקדשים כך היא מפורשת במסכת נדה פ"ק:

38 אוגנו - שפתו הכפולה לצד חוץ וראוי לתשמיש:

39 אזנו - כגון אוזן החבית:

40 וידיו - כלי שיש לו בית יד כגון מחבת:

41 נטמא תוכו - אפי' בטומאה דרבנן כולו טמא:

42 שצובטו - שאוחז בו ומושיטו לאחרים:

43 ויצבט לה קלי - תרגום ואושיט לה:

44 נקיי הדעת - אסתניסים:

45 צובעין - מטבילין אוכלין בחרדל או בחומץ שחוקקין בשולי הקערה בית קיבול לעצמו וגובה לו סביב ונותנין שם חומץ וחרדל:

46 אין להן אחורים - אין חילוק להם של אחורים ותוך אלא משנטמא אחד מהן הכל טמא בין לקדשי המקדש בין לקדשי הגבול:

47 תרומה - הנאכלת בכל גבול א"י:

48 דלמא - האי קדשי גבול חולין שנעשו על טהרת קודש קאמרת וע"י משנתך זו הוזכרתי דבר ששמעתי מרבה בר אבוה רביה דרב נחמן: